FANDOM


תסכית רדיו - תוכנית המשודרת ברדיו ובה מוגש סיפור או חלק מעלילה שלמה באמצעים קוליים. משתתפים בו קריינים וטכנאי אולפן המגישים את הסיפור שעבר עיבוד מתאים להאזנה. תסכיתי רדיו היו חלק מתרבות הבידור הפופולריים ביותר של המאה ה-20, והיוו מרכיב חשוב בלוח השידורים של כל תחנת רדיו בארץ ובעולם. בשלהי שנות ה-80, עם דעיכת הרדיו כאמצעי בידור עיקרי, חדלו להישמע תסכיתי רדיו. רק בשנים האחרונות החל האינטרנט להחיותן מחדש, בעיקר כז'אנר נוסטלגי ופחות כאמצעי בידור בפני עצמו.

מהות התסכיתעריכה

התסכית הוא אמצעי דרמה המעביר אל המאזין סיפור, תוך ניצול האפשרויות בתחום זה של מדיה: קריינות ואפקטים קוליים. בבסיס התסכית, סיפור שנכתב במיוחד או עבר עיבוד מתאים לשידור ברדיו. הוא מורכב מדיאלוגים שנכתבים באופן המאפשר למאזין להבין את העלילה מתוכן הדברים ומהאפקטים הרדיופוניים המשתלבים בין המילים.

משתתפים בתסכית קריינים המקריאים את הטקסט באולפן, וכן טכנאים מיומנים המשלבים במהלך התסכית את האפקט המתאים לרקע, כמו: סערה, המולת רחוב, מים מפכים, וכדומה. התסכית הוא סיפור משודר המשלב אלמנטים מתחום התיאטרון, והדמויות המשתתפות בו אינן נראות למאזין אך מאפשרות להשלים בדמיונו את הרקע והתפאורה המתאימים לעלילה המשודרת.

באופן זה הוגשו סיפורי מתח ועלילות רומנטיות כמו גם סדרות קומיות, חלקם היו עיבודים לספרים ידועים, האחרים נכתבו במקור לתסכית רדיו.

היסטוריה של תסכיתי הרדיועריכה

ימי התסכיתים כימי הרדיו. ראשיתם עם הקמת תחנות הרדיו הראשונות בשנות ה-30 של המאה ה-20. תחנות הרדיו המסחריות הראשונות שקמו באותם ימים, החלו לשבץ לצד חדשות ותכניות מוסיקה ומלל, תסכיתים במגוון רחב של ז'אנרים – מתח, מדע בדיוני, קומיים, ועוד. בלשים ידועים כמו שרלוק הולמס, באו לעולם ברדיו של שנות ה-40 הרבה לפני שהגיעו אל מסכי הקולנוע והטלויזיה. ב-1938 הצליח התסכית "מלחמת העולמות" של אורסון וולס לגרום פחד ואימה בקרב תושבי אמריקה. ז'אנר המדע הבדיוני נחשב למפותח בין התסכיתים והביא למאזינים סדרות יוקרתיות כמו "המוסד" של אייזיק אסימוב, ו"כוכב הלכת האבוד" של הסופר הבריטי אנגוס מק-ויקר. יצירות רבות ומפורסמות שהוכרו בעולם דרך מסכי הקולנוע והטלויזיה, עברו עיבוד מוקדם לרדיו ושודרו כתסכיתים. כמו "שר הטבעות", ו"ההוביט".

בישראל החלו להישמע תסכיתים בסוף שנות ה-40, בקול ישראל, תחנת הרדיו היחידה. לאולפני הרדיו בירושלים ובתל אביב הובאו שחקני תיאטרון מהתקופה כמו יוסי ידין ושמואל כצנלנסון, ובני משפחת בנאי ששיחקו בתסכיתים למבוגרים וילדים. הז'אנר התפתח יחד עם הרדיו, ובשלהי שנות ה-50, ובעיקר בשנות ה-60, היו אלה תסכיתי הרדיו אשר הצמידו מאזינים רבים אל המכשיר בפינת החדר, והקשיבו במתח, בהנאה ובצחוק. ל"קול ישראל" הצטרפה תחנת גלי צה"ל וביחד הן סיפקו את הבידור האולטימטיבי להמונים. הידועים שבהם: הבלש פול טמפל, תסכית האימה "עיניים באפילה", והסידרה הקומית "משפחת שמחון". תוכנית "המסך עולה" בגלי צה"ל שידרה למעלה מ-1800 תסכיתים במשך 20 שנה. 400 מהתסכיתים נכתבו במקור על ידי בכירי הכותבים בספרות הישראלית.

בין התסכיתים שנכתבו או עובדו לרדיו בישראל, אפשר היה לשמוע יצירות מהקלאסיקה הספרותית. ובין הבולטים בהם ספורי מתח ומדע בדיוני כמו: "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" מאת סטיבנסון, תמונתו של דוריאן גריי מאת אוסקר ויילד, ועיבוד לסיפרו של קפקא "הגלגול". בז'אנר ספרות הילדים עובדו: "הנסיך הקטן", "מסעות דוליטל הרופא", ספר היער של רודיארד קיפלינג, ועוד רבים.

כותבים ושחקניםעריכה

כמו בכל מדיה אחרת, נדרשת מיומנות מיוחדת לכתיבת התסכית, כמו גם למשחק בה. חלק מכותבי התסכיתים הגיעו מעבודתם ברדיו, אך במקביל הצטרפו לכתיבה זו בכירי הסופרים והמחזאים של התקופה, כמו: המחזאי סמואל בקט או הסופר דגלס אדמס ( בגירסה הראשונה ל"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" ). הפסנתרן גלן גולד פירסם בקנדה את יצירתו המפורסמת "טרילוגיית הבדידות" כתסכית רדיו.

גם בישראל עסקו כותבים ידועים בכתיבת תסכיתים, וביניהם: חנוך לוין, שולמית הראבן, יגאל מוסנזון דוד גרוסמן, ואחרים. המשורר יהודה עמיחי כתב ב-1962 את התסכיתים "פעמונים ורכבות" ו"לכה דודי". עוד כותבים שבלטו: ראובן מורגן, מיכאל אוהד, יעקב נוי, דני אלדר, יורם פורת, דני רווה, מוטי ברכאן, ואחרים .

שחקנים וקרייני רדיו מפורסמים נטלו חלק בביצוע תסכיתי רדיו, כחלק בלתי נפרד מהקריירה שלהם. כאלה היו: אמנון מסקין, שמואל רודנסקי, גילה אלמגור, נילי קינן, זהרירה חריפאי, יצחק נוי, בצלאל לוי, אריה אורגד, רבקה מיכאלי, שלמה ניצן, יורם רונן ואחרים.

תסכיתי רדיו בימינועריכה

עידן התסכיתים דעך עם עליית של הטלויזיה בשנות ה-70. ההמונים צרכו את אמצעי הבידור החדש וההאזנה לרדיו הלכה ופחתה. תחנת הרדיו BBC הפיקה בשנות השמונים את התסכיתים הגדולים של התקופה ( שר הטבעות ו"ההוביט" ) אך מאז החלו התסכיתים להיעלם מלוח השידורים בה, כמו בתחנות רדיו בכל העולם. תכניות מפורסמות הועלו על דיסקים וזוכות לפופולריות כמו ד"ר הו ו"בלאק 7". תסכיתים אחרים נמכרים על גבי קלטות ודיסקים כפריטי נוסטלגיה.

גם בישראל כמעט ואין משדרים עוד תסכיתים. השריד האחרון לתסכיתים היא פינה המשודרת מידי יום ברשת א' נקראת "סיפור אחד ודי", וכוללת סיפור בן 12 דקות.

עידן האינטרנט מנסה להחיות את הז'אנר מחדש, וחובבים מכל העולם מקימים אתרי אינטרנט בהם ניתן להחליף מידע על תסכיתים ישנים וחדשים, וכן ניתן לשמוע תסכיתים חדשים שנכתבים, ברובם עוסקים במד"ב או מתח ואימה.

במקביל, מנסות תחנות רדיו בעיקר בחוף המערבי של ארצות הברית להחיות את הז'אנר, ומכוון בעיקר לילדים ונוער שנמאס להם מתכניות הטלויזיה וסרטי הקולנוע. כמו כן עדיין אפשר לשמוע תסכיתי רדיו בארצות כמו רוסיה ומדינות בריה"מ לשעבר, בהן הרדיו מהווה אמצעי שידור פופולרי.

תסכיתים ידועים בעבריתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית