FANDOM


Raffi Lavie

ללא כותרת (1987), אקריליק ועפרון על דיקט

רפילביא

ללא כותרת (2000), אקריליק ועפרון על נייר

רפי לביא (1937 - 7 במאי 2007), היה אמן, צייר, מורה לאמנות, מבקר תקליטורים של מוזיקה קלאסית ומבקר אמנות במקומון "העיר".

לביא מצביע על מספר מורים מהם ינק את תפיסתו האמנותית, ובהם אריה ארוך ואביבה אורי.

לביא נמנה עם ראשי קבוצת "עשר פלוס", ובמסגרתה יצר סרטים במצלמת 8 מ"מ בסגנון אותו כינה "אבסטרקט לירי-קינטי"[1]. בעבודות אלו חקר את היחס בין הדימוי לבין קליטת המשמעות באופן דומה לאמנות המושגית. בסרט "גרניום" (1974), הציג לביא שיטוט מתועד בעיר תל אביב. הסרט עבר מניפולציות טכניות שונות כגון מריחת האמולסיה באקונומיקה, חשיפת יתר של סרט הצילום ועוד. גם פס הקול של הסרט משופע מניפולציות קולאז'יסטיות. לביא בוחר "להצמיד קטע של כינור של פגניני לתמונה דהויה עד כדי הפשטה של רחוב יונה הנביא. תנועת ההליכה של המצלמה, הנעשית יותר ויותר נמרצת, וטשטוש הפרטים גורמים למטמורפוזה של הרחוב" [2]. בהמשך מתחלפת המוזיקה בשיחה שבה מספר המוזיקאי ג'ון קייג' שלושה סיפורים. בהמשך הסרט צירף לביא הקלטה מן הרדיו ובה הוא מתאר את אנדרטת השואה של יגאל תומרקין בכיכר רבין, פסל של אילנה גור ופסל רחוב נוסף [3].

בתערוכה שנערכה במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 1986 באצירתה של שרה בריטברג-סמל ושנקראה "דלות החומר", קבעה סמל את יצירתו של לביא כעוסקת ב"דלות החומר", היינו מינימליזם טהור ומתריס, הקם כנגד אמנים כדוגמת זריצקי וחבורתו.

בשנת 1999, עם יציאתו של לביא לגימלאות מהוראה במדרשה לאמנות במכללת בית ברל, הקדישה המדרשה את גיליון "המדרשה" מספר 2 לכבודו של לביא. בין המשתתפים בגיליון: העיתונאי אדם ברוך, הקריקטוריסט דודו גבע, הציירים תמר גטר, דוד גינתון, יאיר גרבוז, משה גרשוני ונורית דוד, הצלמת מיכל היימן, המשורר מאיר ויזלטיר, האמנית מיכל נאמן והאוצר יונה פישר.

בשנת 2002 ערך מוזיאון ישראל רטרוספקטיבה שסקרה את כל הקריירה של לביא, באצירתה של שרית שפירא. התערוכה לוותה בקטלוג שאותו עיצב מיכאל גורדון.

בשנת 2005 ערך לביא תערוכת יחיד בגלריה גבעון שנקראה: "ערבי - שפם סגול", ושסיכמה את עבודתו של האמן בשנתיים מאז התערוכה הגדולה במוזיאון ישראל. באותה שנה עבר האמן דירה, ובצעד מפתיע תרם את אוסף האמנות הישראלית העשיר שלו למשכן לאמנות על שם חיים אתר שבקיבוץ עין חרוד איחוד. באותה שנה התארח בתוכנית "זמן תרבות" וסיפר כי הוא חולה ואלו שנותיו האחרונות, ואכן פחות משנתיים אחרי נפטר.

ב-7 במאי 2007 נפטר לביא בביתו בתל אביב עקב מחלת סרטן הלבלב. גופתו נתרמה לאוניברסיטת תל אביב. את טורו האחרון ב"עכבר העיר", שהופיע ימים מעטים לאחר פטירתו, חתם במילים "זה הטור האחרון שלי. אהבתי לכתוב אותו."

הערות שולייםעריכה

  1. ראו: טננבאום, אילנה, "חקירות קולנועיות באמנות הישראלית", וידאו Zero, בדרך לקולנוע, מוזיאון חיפה, 2004, עמ' 70.
  2. ברזל, גבי, "הקולנוע של רפי לביא", המדרשה, כתב העת של בית הספר לאמנות, מכללת בית ברל, גיליון מס' 2 - בקשר לרפי, 1999, עמ' 228-236.
  3. ראו: טננבאום, אילנה, "חקירות קולנועיות באמנות הישראלית", וידאו Zero, בדרך לקולנוע, מוזיאון חיפה, 2004, עמ' 70.

קישורים חיצונייםעריכה

תבנית:הארץ תבנית:הארץ תבנית:הארץ תבנית:הארץ

nl:Raffi Lavie

  • זף זה הוא מצע המזמין אתכם לעריכה טובה יותר ללא "מדיניות המחיקות" ;) ומהווה דף מצע בלבד לויקיה תרבות.חלק מדף מתוכן דף זה מתבסס על דפים שנמצאו בתאריך זה ב he.wikipedia.org/wiki

terms of the GNU Free Documentation License. 30.10.2008.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית