ויקיתרבות
Advertisement

הקומיקס הוא סיפור בתמונות, לרוב מצוירות.

הדמויות המצויירות ורצף האירועים משתנים מתמונה לתמונה וכך התמונות מצטרפות לכדי עלילה. מקובל לרשום את המלל שהדמויות אומרות בבועה המצויירת בקירבתן ומיוחסת אליהן על ידי מתיחת קטע קטן ממנה לעבר פיה של הדמות הדוברת. עם השנים התפתחו פורמטים שונים של קומיקס, בין היתר נוצרו מסגרות התמונה ("חלונות"), אשר צורתם, רוחבם או אורכם, וכן מיקומם, תורמת לעלילה על ידי יצירת רושם מסוים. לדוגמה: רצף צפוף של תמונות קצרות נועד ליצור תחושה ורושם של חיפזון ומהירות וכדומה.

הקומיקס מופץ במגאזינים, בעיתונים, בחוברות, ובעת האחרונה אף באינטרנט. הקומיקס בא בז'אנרים שונים: החל מעלילות וסיפורים ארוכים שמתמשכים בסדרות ארוכות של ספרים וחוברות וכלה ב"סטריפ" (רצועה) קצרה ומצחיקה עם פאנץ' ליין בתוכה.

גיבורי קומיקס אף זכו לעיבוד קולנועי,לדוגמה: אקס-מן, סופרמן, ספיידר-מן, באטמן.

הנושאים בעלילות הקומיקס רבים ומגוונים, ביניהם סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, ואפילו מין.

תרבות הקומיקס מפותחת מאוד באירופה בארצות כמו בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד גרמניה ועוד, וכן ביפן, שם הוא נקרא מנגה. כמו כן ישנה תעשיית קומיקס עניפה בארצות הברית, מדינות אמריקה הלטינת ומדינות מזרח אסיה.

מהו קומיקס[]

מהו קומיקס? הדעות חלוקות בנושא הזה. בעוד שחלק מהחוקרים טוענים שקומיקס הוא כל מדיום מציור שמעביר סיפור בין אם זה טקסט כתוב או נרמז. יש חוקרים שטוענים שקומיקס חייב להיות על מדיום מודפס.

"הקומיקסים והנובלות הגרפיות הם כיום המדיום הטוב ביותר להעביר מסרים חזותיים" טוען ג'ון בראמהאל, פרופסור לתרבות פופולארית. "מה שאנשים רבים אינם מבינים הוא שכיום קומיקסים הם כבר לא אותם "סיפורי ילדים" של ימי קדם. היום עם כותבים כמו אלן מור,קווין סמית, ופרנק מילר. הגיל הממוצע של קורא הקומיקס הוא 24, עם כותרים כמו עיר החטאים ומעמקי הגיהינום, המדיום יצא מחזקתם של ילדים."

רוב החוקרים כיום מסכימים שקומיקס הוא סידרת תמונות עוקבות בעלות טקסט סיפורי או אינפורמטיבי. למרות שהקומיקס התחיל בתור סטריפים מצחיקים, ומשם נגזר שמו קומיקס מהמילה קומי. הקומיקס התפתח לאומנות שונה שהיא לאו דווקא קומית. שמו נישאר בשורשים הקדומים של ההיסטוריה. כיום יש ניסיון לשנות את השם לשם יותר נטרלי כגון "סיפורת גראפית".

היסטוריה[]

מתי והיכן נוצר הקומיקס הוא דיון אחר לגמרי. כמו כן הכל תלוי בהגדרה של מה הוא קומיקס. דעת הרוב באקדמיה מצביע על אבות הטיפוס של הקומיקס בהירוגליפים המצריים, באמאקי היפני ואפילו הויטראז'ים האירופאים.


עונשו של גוליבר

עונשו של גוליבר על פי הוגארת

הדעה השנייה,אשר העומד בראשה פרופסור סאבין, טוענת שקומיקס הוא רק מה שמודפס ומפוץ בצורה רחבה. ואחר הטענה הזו נחקור את ההיסטוריה של הקומיקס המודפס.

המאה ה15- המאה ה18[]

סאבין טוען שיש קשר ישיר בין המצאת הדפוס במאה ה15 והקומיקס

על פי סאבין אבי הקומיקס המודרני הוא "פרנסיס בארלוו" בספרו "הסיפור האמיתי של המזימה השטנית והנוראה של האפיפיורות"(1682) . וגם ספרו של "וויליאם הוגארת" "עונשו של לומיאלגוליבר"(1726). שניהם היו ספרי איורים שסיפרו סיפור. אם כי לא היה כאן בלוני טקסט. הטקסט ניכתב בתחתית העמוד ככותרות. לקראת סוף המאה אומנים כגון תומס רולנדסון וג'יימס גילראי התחילו לצייר קריקטורות פוליטיות והיו בעצם את ראשית הקומיקס סטריפים .

המאה ה19[]

רונלד טופר, שוויצרי דובר צרפתית, הוא דמות מפתח בסצנת הקריקטורות של התקופה. יצירותיו מופצות לאורך מערב אירופה ואף בארצות הברית. ובזאת מתחיל שיווק של יצירות קריקטורות משני עברי האוקיינוס .

ציורים בעלי אופי סטירי התחילו להתפרסם בעיתונות היומית והשבועית של התקופה. ומיד תפסו פופולאריות גדולה. ב1841 אף יצא בבריטניה העיתון "פאנץ" שהיה עיתון של הומור וקריקטורות, והגדיר את עצמו כעיתון של הומור מאויר. הקונספט מהר מאוד התפשט לשאר מדינות אירופה והגיע גם לארצות הברית שם יצא עיתון בשם "פאק".

YellowKid

הילד הצהוב

ב1865 התפרסם בעיתונות הגרמנית מקס ומוריץ של וילהלם בוש. לראשונה סיפור גרפי שלם ללא קשר לסטירה פוליטית, מתפרסם בעיתונות ומקפיץ את מכירת העיתונים באותה תקופה.

בערך באותה תקופה מתחילה, בצד השני של הגלובוס, להתגבש אומנות דומה בסין ה"מנאוהא" שלימים תעבור גם ליפן ותקרא "מנגה"

1884 מתפרסם "חצי חג" של אלי סלופרס, זהו הסטריפ הראשון שמתפרסם לאורך זמן עם דמות קבועה וחוזרת. ב1895 מופיע לראשונה "סמטת הוגן" סיפור מציור בעל משבצת אחת בכיכובו של הילד הצהוב וב1897 "ילדי המצוקה" סטריפ צבעוני המספר בהומור על חבורת ילדים שובבים בניו יורק. שני הסטריפים האלו הקפיצו את מכירות העיתונים שבהם הופיעו וגרמו לשאר העיתונים לאמץ את הסטריפים בעיתונים שלהם ובכך התחילו את הולדת הסטריפים.

המאה ה20[]

המונח קומיקס התחיל בארה"ב כאשר הוא בא לתאר את הסטריפים המצוירים. שבתחילה הם היו קומיים ומשם נגזר השם קומיקס. 1929 הקומיקסים התחילו להרחיב את יראת הסיפורים שלהם וחלקם זנחו את ההומור בסיפורי פעולה. עם קומיקסים כמו באק רוג'רס וטרזן ואחרים. המונח קומיקס המשיך לדבוק בהם והפך להיות שם עצם למדיום ולא לתוכן שלו.

ב1929 בבלגיה, התחיל להתפרסם,במוסף הילדים של העיתון הבלגי "המאה ה20", סטריפ שחור לבן, של הרפתקאות טינטין . שנה לאחר מכן כבר יצא בפורמט ספר אלבום צבעוני, הסיפור "טינטין בארץ הסובייטים"

Tintinsnowy

טינטין וכלבו

החוברת הראשונה שאפשר לזהותה עם הקומיקס של ימנו היה "מצחקים בתהלוכה". שבעצם לקחו את הגודל הסטנדרטי של מוספי הקומיקס של סוף השבוע וקיפלו אותו באמצע. ההוצאה הראשונה הייתה ב1933. "מצחיקים בתהלוכה" היו בעצם אסופה של סטריפים מעיתונים שונים.

רק ב1935 יצא חוברות הקומיקס הראשונות עם חומרים מקורים. רוב הקומיקסים היו משפעים מספרות המתח הבלשי של התקופה. היה זה וויל אייזנור שבאותה תקופה התחיל לכתוב ולערוך קומיקסים שבעצם העניק את הדקדוק הפנימי לשפת הקומיקס.

ב1938 יצא "אקשן קומיקס" #1 שבו לראשונה מופיע סופרמן, ובכך התחיל את עידן גיבורי העל בקומיקס. ובעצם מסמן את תחילת תור הזהב בקומיקס.

בשנות ה70 של המאה העשרים התחילו להתגבש קהילת אספני קומיקס. וחברות הקומיקס התחילו לעודד וליצור מוצרים המכוונים במיוחד לקהילה הזו.

שנות ה80 של המאה היו עיצוב מחדש של הז'אנר. בעיקר על ידי כותבים כמו אלן מור ופרנק מילר. הקומיקס של שנות ה80 עוצב מחדש כסיפורים לקוראים מבוגרים יותר. דמיות הגיבורים שהיו עד אז עליזות יותר ולפעמים על סף הקומיות. הפכו עתה לקודרות יותר ובוגרות יותר.

סוגי קומיקס[]

לפי פורמט[]

  • קריקטורה: רשמית, זה לא סוג של קומיקס (כי אין רצף תמונות ואין עלילה) אך הוא קרוב משפחה שלו.
  • סטריפ: רצועה של 3-5 ריבועים, לרוב עם פאנץ' ליין בסוף. מטרתם לרוב להצחיק והם מופיעים במוספים של עיתונים ובאינטרנט.
  • קומיקס שבועי: מופיע כמהדורה של 1-3 עמודים (לרוב בתוך עיתון נוער או מגזין) ומכיל סיפור עלילה שמתחיל ונגמר באותו גיליון.
  • קומיקס שבועי בהמשכים: כנ"ל, רק העלילה היא בהמשכים.
  • חוברות קומיקס: חוברות שמופצות בתדירות קבועה ומכילות עלילה בהמשכים. החוברות בדרך כלל דקות ולא מכילות יותר מ 24 עמודים.
  • אוגדנים (Trade Paper Back): ספר קומיקס שהוא בעצם אוגדן של חוברות קומיקס בהמשכים ומכיל את כל החוברות מהתחלת העלילה עד לסיומה. נקרא בעגה של חובבי הקומיקס TPB (טיפיבי).
  • "רומן גרפי" (Graphic Novel): סיפור עלילה שנכתב כיצירה אחת ומוגש כספר קומיקס שלם.

לפי סוגה[]

  • הומור: קומיקס שמטרתו להצחיק.
  • מדע בדיוני ופנטזיה: קומיקס שעלילתם מערבת הרבה מדע בדיוני או מתרחשת בעולם פנטזיה.
  • סופר-גיבורים: קומיקס שמרכזו הוא גיבור גדול מהחיים הניחן ביכולות על-אנושיות.
  • אימה
  • מתח, ובפרט סיפורי בלשים.
  • הרפתקאות ומסעות: קומיקס בו הגיבורים מסתובבים בעולם. לדוגמה אסטריקס וטינטין.

תרבות הקומיקס בישראל[]

בשנת 2004 קם מועדון אוק"י, אספני וקוראי קומיקס בישראל, במטרה לפתח את תרבות הקומיקס מצד הקוראים. המועדון מקיים כנסים ותורם תכנים לפסטיבל הקומיקס, אנימציה והקריקטורה השנתי, כנסי מדע בדיוני ופנטזיה, מעביר הרצאות במוסדות חינוך ועוד.

הקומיקס והמיינסטריים[]

בישראל, תרבות הקומיקס מפותחת הרבה פחות, ונחשבת בעיקר ל"תחום של ילדים". תחום החוברות בעברית כמעט שלא קיים, וספרי קומיקס זרים בדרך כלל ניתן להשיג רק בחנויות מיוחדות או בייבוא אישי מחו"ל. ברוב הספריות בישראל ניתן למצוא ספרי קומיקס במחלקת ספרי הילדים והנוער, לאחרונה נפתחו בישראל חנויות שמתעסקות אך ורק בקומיקס, קומיקזה וקומיקס וירקות. הללו כוללים בדרך כלל רק את ספרי "זבנג", "אסטריקס" ו"טין טין" (שתורגמו לעברית).

הקומיקס המיינסטרימי תוצרת ישראל מופיע בעיקר בתור מדורים או רצועות בעיתוני ילדים ונוער כגון "מעריב לנוער", "מעריב לילדים" ו"כולנו" שנסגר. למעשה, סדרות קומיקס כגון "מיקי מהו" הופיעו עוד בעיתוני "הארץ שלנו" ו"דבר לילדים" שהתפרסמו לפני קום המדינה. קומיקסים אלה היו למעשה סדרה של איורים שמתחתם נכתבו שורות בחרוזים. יוצר בולט היה יריב אמציה, שם עט של פנחס שדה.

מספר חוברות של גיבורי על אמריקאים תורגמו לעברית, בין השנים 1997-1999 חוברות ספיידר-מן ואקס מן יצאו לאור בהוצאת קונטקט פוינט, בשנת 2000 יצאו לאור מספר חוברות של עלילת סרט האקס מן הראשון (במקביל ליציאתו לאקרנים באותו זמן) על ידי הוצאת ידיעות אחרונות כמו כן בשנת 2005 יצאו לאור 7 חוברות של ספיידר-מן בהוצאת קומיקזה פרס.

בעיתונים הגדולים ל"מבוגרים" אין כמעט קומיקס. עיתון "הארץ" מפרסם ב"מוסף הארץ" קומיקס למבוגרים של דניאלה דקל ותקופה קצרה אף פרסם כפולת עמודי קומיקס במוסף, שלא זכתה להצלחה רבה, כמו כן תקופה מסוימת הוא פרסם רצופת קומיקס שבועית בשם יתומי הסערה. גם סדרת ה"ברווז" של דודו גבע הופיעה בעיקר כקריקטורה ופחות כסיפור עלילתי.

בין סדרות הקומיקס הבולטות שנכתבו בישראל בשני העשורים האחרונים היו סדרות הקומיקס של דודו גבע וסדרת הקומיקס "זבנג" של אורי פינק. סדרות קומיקס אלו הן בין סדרות הקומיקס המודרניות הראשונות בארץ, והמצליחות ביותר. למעשה, סדרות אלה הן הקומיקס הישראלי היחידי שנכנס למיינסטרים. "זבנג" נהפך לכל כך פופולרי וכלל בנוסף ללמעלה מ-17 ספרים ומדור שבועי גם יומן נוער פרובוקטיבי וסדרת טלוויזיה שהתבססה על הקומיקס. אורי פינק יצר גם מספר קומיקסים לאינטרנט, בהם "שבתאי" ו"הגולם", שעוסקים בצורה מבודחת בענייני אקטואליה.

בשנים האחרונות חל מהפך של ממש, בתחום הקומיקס, בספרות הדתית והחרדית בישראל. ספרי קומיקס רבים יוצאים בקרב הציבור הדתי והחרדי, מאז שנת 2000 והלאה, ונחשבים לספרים המובילים בחנויות.

ההוצאות הבולטות בספרי קומיקס לציבור הדתי והחרדי, הינן:

  • יפה נוף - עם קומיקסים תורניים כגון "אלישמע ואפרים יוצאים ממצרים", "מיכה והורקנוס נלחמים באנטיוכוס", "ילדי שושן מנצחים את המן", "אלחנן וחיים עולים לירושלים". קומיקסים תורניים אלו מהווים חידוש היסטורי במיגזר החרדי, בהיותם שילוב חדשני של קומיקס ולימוד תורה, והם מצליחים מאוד בשווקים.

בשנה האחרונה זכתה להצלחה גדולה גם סדרת קומיקס מדעית לילדים ונוער, עם הדמויות המאוירות "דזה ומזה" (קיצור של דע-זה ומה-זה) המספרת את השתלשלות התפתחות התגליות המדעיות והגדרת מהותן על ידי פוסקי ההלכה. הספר הראשון עוסק בגילוי החשמל ונקרא "המסע בעקבות החשמל", ונלוית לו ערכת ניסויים.

  • מארווד - עם קומיקסים כגון "רבי שמואל הנגיד", "תעלומת הבד", "הרמב"ם". ציורים איכותיים הנוטים לסגנון מודרני.
  • פלדהיים - עם קומיקסים כגון "מעשה שלא היה", "פורים שפיל", "משפחת שיקופיצקי".
  • אלי וגולד - עם קומיקסים כגון "גלגולה של מזוזה", "בין שתי טיפות", "סימן חיים", בסגנון המזכיר את "טין טין" הצרפתי.
  • אור קומיקס - עם חוברת שבועית הנקראת "אור" המכילה סיפורי צדיקים קצרים וסיפור הרפתקה בהמשכים.

הסצינה האלטרנטיבית[]

למרות זאת, סצנת הקומיקס האלטרנטיבית פורחת בשנים האחרונות בארץ, ובעיקר בתל אביב. בין האמנים המשתייכים לתרבות זו הם אמנים כמו זאב אנגלמאיר, גלנדון ואיזבלה, תמיר שפר, בועז קדמן, חבורת "כלום בפיתה" ואמיתי סנדי. אחד הבולטים בתרבות זו הוא דודו גבע שגם נחשב כמפתח תרבות הקומיקס הישראלית בכלל וגם כשותף לתרבות הקומיקס האלטרנטיבית בפרט (למשל כיוצר החוברת "ספרות זולה" וחבורת A4).

לרוב מתקבצים אנשי הקומיקס האלטרנטיבי בקבוצות ייחודיות ומוציאים חוברות עצמאיות משותפות, לדוגמה:

  • חבורת A4 - חבורת A4 הוקמה על ידי דודו גבע, יובל כספי, ניר מטרסו, רפאל פוגל ואחרים בשנת 2001. רעיון הקבוצה היה למכור סיפורי קומיקס של מגוון אמנים על דפי A4 מקופלים (כך שנוצר שער, שני עמודים פנימיים ועמוד אחורי) שימכרו בשקל אחד בלבד. כמעט כל אנשי הקומיקס האלטרנטיבי השתתפו ויצרו דפי A4 משלהם עד שנוצרו כמעט 100 "חוברות", ביניהם יוצרי החבורה עצמה ואמנים שונים כמו גלנדון ואיזבלה, זאב אנגלמאיר, אורי פינק, אמיתי סנדי ואחרים רבים. לבסוף החבורה התפרקה אך רבים מחבריה ויוצריה התקדמו בזכותה ופנו לחבורות ולקבוצות שונות, למשל עיתון "הבועה" שהקים יובל כספי.
  • חבורת דימונה - חבורת דימונה הוקמה על ידי אמיתי סנדי בשנת 2002. קבוצה של 5 אמנים המפרסמים את סיפורי הקומיקס שלהם בצורת אוסף בשפה האנגלית: יפעת כהן, גיא מורד, מירב שאול, מיכל ברוך ואמיתי סנדי עצמו. האמנים המופיעים באוספים אלה מייצגים סגנונות ואופיים שונים של אמנות וסגנון. החבורה מנסה באופן אלטרנטיבי ועצמאי לבחון את גבולותיה במדיום הקומיקס. סיפורי הקומיקס לרוב נוגעים לגבי חיי האמנים בת"א, חרדותיהם והפנטזיות שלהם. החבורה הוציאה שלושה ספרים ומספר חוברות מצליחות שנמכרו בפסטיבלים, אירועים ובחנויות בארץ ובעולם.
  • פלאן בי- חבורת פלאן B הוקמה על ידי בועז קדמן וגיל לביא בשנת 2001 תחת הוצאת אפרוגותיקה. עד כה יצאו לקבוצה 5 גליונות המתאפיינים בקומיקסים במבנה מסורתי עם פואנטה בסוף כל סיפור. הקומיקסים נוגעים בסקס, פוליטיקה ובנושאים אחרים. בין האמנים שהשתתפו בחוברות השונות הם זאב אנגלמאיר, ניר מטרסו, גלנדון ואיזבלה, יוני לווינטל, גיל לביא ובועז קדמן.
  • כלום בפיתה- חבורת כלום בפיתה הוקמה על ידי "נירית הספורטאית", "פפי קוטלברגר" ו"עליזה פומפרניקל" בשנת 2001. מדובר בפנזין ובו קטעים כתובים (סיפורים, טורים ולפעמים קומיקס) שלרוב הם הזויים למדי. משתתפות החבורה פרסמו שלושה גליונות עד כה ופרסמו בחוברתו של דודו גבע, "ספרות זולה". החבורה ידועה בקשרה המיוחד לדודו גבע, שעודד אותם ועזר להם ביצירה ובמכירות.
  • פרויקט ספרות זולה- ספרות זולה היא בעצם שמה של חוברת שיצאה תחת "הוצאת הברווז" בשנת 2005, שבוע לפני מותו של דודו גבע. את החוברת ואת ההוצאה הקים גבע בשיתוף עם עופרה רודנר וימי ויסלר. כוונת ההוצאה היא ליצור חוברות שונות ובהם מדיומים שונים של כתיבה ושל אמנות פלסטית (תוך דגש על קומיקס) עם רוח שטות אך גם עם דברי הגות עמוקים בעלות נמוכה ובמחירים מוזלים במיוחד. שלושה עקרונות חשובים עומדים מאחורי ההוצאה והחוברת עצמה: עקיפת הוצאות הספרים והעיתונות הגדולות (שלפי החבורה, אינן מעריכות את האמנים המשתתפים בהן), מכירת החוברות במחיר זול במיוחד (כך שכל אחד יוכל ליהנות מתוכנן) ונתינת במה לאמנים שונים המתעסקים במדיומים שונים - ביניהם אמנים מתחילים ואמנים מנוסים יחד. החבורה, ובראשה דודו גבע, התכוונה לייצר כמות גדולה של חוברות ו"ספרונים", אך מותו של דודו גבע הפסיק תהליך זה. למרות זאת, מתכוונים חברי הקבוצה ליצור חוברת נוספת ("ספרות זולה 6") שאת חומריה ייצרו גבע וחבורתו לפני מותו. רשימת האמנים המשתתפים גדולה מאוד ובין המשתתפים ניתן למצוא אנשי קומיקס, אמנים וכותבים ידועים (וקצת פחות ידועים) כמו אסי דיין, רעם דון, דוד ריב, ניר מטרסו, גלנדון ואיזבלה, טינקרבל, אלכס ליבק, הוברט הוברט, כלום בפיתה, גיל לביא, בועז קדמן, דדי דובי, איתן הלל, זאב אנגלמאיר, משפחת פוגל, רוני סומק, סייד קשוע, רחלי רוטנר, אמיתי סנדי, חבורת הכוס, חברי הקבוצה עצמם ועוד רבים. את החוברת ניתן למצוא אך ורק בחנות "תולעת ספרים" בכיכר רבין.
  • קומיקום - קבוצת יוצרי קומיקס ברשות אביב אור וערן אביאני. קבוצה זו מתמקדת ביצירת קומיקס "מיינסטרימי" ופחות גס וחתרני בניגוד לשאר הסצינה. הפרויקט הראשון שלהם הוא סיפור פנטזיה בהמשכים בשם ארינאה המתבסס על משחקי מבוכים ודרקונים. לאחר שסיימו להוציא את ארבע חוברות המיני-סדרה התחילו בסדרה חדשה בשם דדליין, שמתארת בצורה קומית את קורותיהם כיוצרי קומיקס בארץ.

רשימת הוצאות קומיקס ידועות וסיפוריהן[]

קובץ:XMenZircher.png

קטע מתוך קומיקס של אקס-מן.

DC קומיקס[]

באטמן, סופרמן, וונדר וומן, ליגת הצדק,גרין לנטרן, הפלאש , הטיטאנים , חץ ירוק ועוד'.

מארוול קומיקס[]

אקס מן, ספיידר-מן, הענק, דרדוויל, הנוקמים (קומיקס) , ארבעת המופלאים, המעניש, קפטן אמריקה, איירון מן ועוד'.

דארק הורס[]

מקוריים

סין סיטי, חתיכה דוקרנית (Barb Wire), ביג גאי ורסטי ילד-רובוט, הלבוי, המסכה

מבוססים על סרטים:

מלחמת הכוכבים, הטורף, הנוסע השמיני, שליחות קטלנית, קונאן הברברי, באפי קוטלת הערפדים

חנויות קומיקס[]

חנות קומיקס היא חנות אשר עיסוקה העיקרי הוא מכירה ושיווק של חוברות קומיקס על גרסאותיהן השונות (חוברות חודשיות, אוספים וכו') ומוצרים נילווים כגון דמויות פעולה, פוסטרים ואף פרטי לבוש הקשורים לנושא. בישראל יש שתי חנויות קומיקס גדולות אחת בשם קומיקאזה והשנייה בשם קומיקס וירקות.

קישורים חיצוניים[]

אתרי קומיקס אונליין[]

מאמריו של אלי אשד[]

אלי אשד הוא מבולטי חוקרי תרבות הקומיקס והספרות הקלה בישראל. הוא מתעסק בין השאר בחקירת סיפורי קומיקס עבריים היסטוריים.

Advertisement