FANDOM


מדע בדיוני או בקיצור מד"ב הינו סוגת (ז'אנר) סיפורת פופלארית בספרות, קולנוע, טלוויזיה ורדיו. הז'אנר מתאפיין בסיפורים על מציאות שונה מהמציאות שבה אנו חיים, השינויים עשויים להיות בשיטת הממשל, במהלך היסטוריה, שנוי תכנולוגי, שינווים חברתים וכו... אך לא שינוים קסומים (סיפורים בעלי עלמנת קסם קשורים לסיפורי הפנטזיה), זהו סוג אחד של סיפורת מד"ב.הסוג השני הוא סיפורי החוצנים, סיפורים המולבשים על סביבה שלרוב לא תיחשב סביבת מדע בידיונית. והסוג האחרון של הסיפורים הם אלו המתרחשים בעתיד האנושות שבו התכנולגיה הקיימת בסיפור מפותחת מההצעה הקיים היום בעולם. ז'אנר זה כולל עולמות שלא היו ועמים שלא נבראו, ולכן כותבי מדע בדיוני יוצרים עולמות שלמים על חוקיהם, שפתם, צורת הממשל, היסטוריה ועוד. סוגה אחרת הקרובה בדרך הסיפור שלה למד"ב הוא סוגת הפנטזיה. ישנם ספרים וסופרים רבים אשר שילבו ביניהם (חולית, ספרים של מייקל מורקוק, רוג'ר זילזני עם סאגת אמבר ועוד).

הגדרת הז'אנרעריכה

במדע הבדיוני יש מגוון כו רב של נושאים וסוגי סיפורים, שיש קושי בלהגדיר במדויק את גבולות הז'אנר. בוני קאנזאל כאשר ניסה להגדיר את המד"ב כתב "מדע בדיוני זה הספרות שסופרי מדע בדיוני כותבים.או במילים אחרות זה יכול להיות כל דבר בעולם הזה ומחוצה לו".

ולדימיר נבוקוב אף טוען שאם היינו מדקדקים בהגדרות המד"ב אז הינו צריכים להחשיב גם את המחזה הסערה של שייקספיר כמחזה מדע בדיוני.

רוברט הינליין טען שרוב סיפורי המד"ב יכולים להיקרא, "השערה מלומדת וראליסטית לגבי אירועים עתידים. המבוססים בצורה איתנה על עובדות מדעיות הידועות בזמן כתיבת הסיפור ובעזרת הבנה מעמיקה של טבע וחישיבות הדרך המדעית"

יש מי שאומר שפנטזיה זה כאשר הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי, ואילו מדע בדינו שהופכים את הבלתי סביר לסביר.

מקורות הז'אנרעריכה

יצירת הספרות הקדומה ביותר שיכולה להחשב למדע בדיוני היא "ההיסטוריה האמיתית" של לוקיאנוס הסורי, סופר סאטירי שחי במאה ה-2 לספירה. כאן נדון לראשונה בתולדות הספרות מסע אל הירח. הספר עצמו מספר על המסע של לוקיאנוס עם חבורת הרפתקאנים מעבר למיצרי גילברטר. משם הם מגיעים לירח ופוגשים את מלך הירח שמכין את צבאו למלחמה כנגד קיסר השמש. השניים נלחמים בכדי לזכות בזכות לישב את כוכב נוגה.

בשנת 1630 כתב האסטרונום יוהן קפלר את "סומניום", ככל הנראה יצירת המד"ב הראשונה שנכתבה על פי מאפייני הסוגה בצורתה המודרנית, קרי - עיבוד, הרחבה ופיתוח (אקסטרפולציה) של רעיון מדעי. קפלר השתמש בכל הידע המדעי של תקופתו, ותיאור הירח שלו קרוב במידה מפתיעה לאמת (אם כי יש לציין כי קפלר לא התכוון לכתוב יצירת מד"ב כלל - אלא כתב את ספרו בצורה כזו על מנת להתחמק מעינה הבוחנת של הכנסייה הקתולית שאסרה עליו לפרסם ספר מדעי על הירח).

וולטיר כתב את המחזה הסטירי מיקרומגס (1752) על זוג חוצנים אחד מכוכב סירוס והשני מכוכב שבתאי. שהיגעו לביקור על כדור הארץ. הסיפור הוא בעצם אלגוריה פילוסופית על התרבות האנושית. באותה נשימה אפשר גם להזכיר את סיפורו של ג'ונתן סוויפט "מסעי גוליבר" (1726). הסיפר על ד"ר גוליבר ומסעו בארצות דמיוניות.

הספר הנחשב לרומן המד"ב האמיתי הראשון הוא "פרנקנשטיין", הנכתב בשנת 1818 על ידי מרי שלי, אז בת 19, ובשנת 1926 כתבה את הרומן האפוקליפטי האדם האחרון. בשנת 1886 יצא לאור גם סיפרו של רוברט לואיס סטיבנסון המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד. ספרים אלו ניחשבים היום כספרי מדע בדיוני, בעוד דרקולה של בראם סטוקר שיצא שנה לאחר דר ג'קיל ומר הייד ניחשב למותחן על-טבעי ולא לספר מד"ב. בסיפורים של מרי שלי ושל סטיבנסון אנו רואים את עיקר הכתיבה המדע בידיונית של התקופה, מדענים בעלי אובסיסביות חולנית כלפי המדע המוכנים לרמוס כל אתיקה מוסכמת כדי להוכיח את טענתם.


המאה ה-19 ראתה גם בדריכת כוכבם של שני מבשרי המדע הבדיוני הגדולים ביותר - ז'ול ורן, וה.ג'. וולס. בינהם שני הסופרים כיסו את כל ז'אנר המדע הבדיוני, ממסע בזמן עד לפלישת חוצנים.

ז'ול ורן כתב על העתיד בספרו פריס במאה ה20 (1863), על מסע בחלל במכדור הארץ לירח (1865) ועל שינוי פני-שטח הימים על מנת לאפשר עליהם חיים לבני אדם בספרו הפלישה הימית.

וולס לעומתו כתב על נסיעה בזמן בספרו הידוע מכונת הזמן (1987), על נסוים גנטים בבעלי חיים ובני אדם בהאי של ד"ר מונרו(1897), על אנשים בעלי יכולות על בהאיש הבלתי ניראה(1897), על פלישה של חייזרים מלחמת העולמות (1898) ספר החוזה את עתיד האנשות ב[[כאשר הישן התעורר[[ ואפילו על מלחמה גרעינית בהעולם יוצא לחופשי (1914).

אך השם עצמו מדע בדיוני הוחדר רק בתחילת שנות ה30 של המאה ה20. עד אותה עת היה נהוג לקרוא לסיפורים האלה "רומנים מדעיים".

מדע בדיוני בספרותעריכה

המדע הבדיוני בספרות מתחלק לשלושה סוגים עיקריים:

  • מדע בדיוני טכנולוגי: מדע בדיוני המתרכז בעיקר בטכנולוגיה ובהסברים הפיזיקליזם המאפשרים כל מיני תפניות בספר. בדרך כלל סופרי תת-ז'אנר זה הם בעלי ידע אקדמי גבוה, אם לא פרופסורים לפיזיקה, אסטרונומיה וכו'. סופרים אלה בדרך כלל שמים את האנושיות במרכז היצירה כתרבות הנעלית והמתקדמת יותר לפחות נפשית אם לא טכנולוגית.
סופרים נודעים: אייזיק אסימוב, רוברט פורוורד, האל קלמנט, לארי ניבן, ארתור סי קלארק.
  • מדע בדיוני חברתי: מתרכז יותר בתיאור של תפיסה חברתית ומנהגים חדשים בחברה של האדם עתידני.
סופרים נודעים: סטניסלב לם, פיליפ ק. דיק, רוברט סילברברג, רוברט היינליין, אורסולה לה-גווין,קורדוויינר סמית.
  • מדע בדיוני פנטסטי: מתרכז יותר בתיאור של עולם פנטסיה. חזרה על מוטיבים של שימוש בטכנולוגיות ותיקות של חרבות, סוסים, וערבוב של אלמנטים מאגיים: קוסמים, מכשפים, ומיתולוגיה.
סופרים נודעים: רוג'ר זילאזני, מייקל מורקוק, ג'ין וולף.

תת ז'אנר חדש של המדע הבדיוני הוא הניו ווירד, שכותבים בו סופרים כמו צ'יינה מיוויל וסטף סווינסטון. הרעיון המרכזי בניו ווירד הוא שצריך לחצות גבולות של ז'אנרים, ולכן הניו ווירד הוא שילוב בין מד"ב, פנטסיה ואימה, למרות שהוא לא ממש דומה לאחד מהם.

מדע בדיוני ברדיועריכה

מדע בדיוני ברדיו התחיל עוד בתחילת שנות ה20 עם תסכיתי רדיו של סדרות קומיקס ידועות כמו באק רוג'רס ופלאש גורדון. אך כאשר עלתה הדרישה לשידורים מד"ב, נוספים. תוכניות הרדיו השונות החלו לעבד סיפורים של, אסימוב, היינליין וסופרים ידועים אחרים, לרדיו. אך היה זה אורסון וולס. והעיבוד שלו לספר מלחמת העולמות של ה.ג'. וולס (למרות הדמיון בשמות אין כל קשר משפחתי בין השניים) המספר על פלישה של אנשי כוכב הלכת מאדים לכדור הארץ, לתסכית רדיו בו כביכול מועבר שידור חי המתאר את האירועים. כששידר אותו בארצות הברית בתחנת הרדיו של CBS, ב-30 באוקטובר 1938, (לכבוד ליל כל הקדושים שחל למחרת) ברחו המונים לרחובות בהאמינם שהפלישה אכן מתרחשת במציאות. עם זאת, מחקרים מאוחרים מפקפקים בטענה שהייתה היסטריה המונית, ואומרים שגם זה היה ברווז עיתונאי.

יוצר נודע אחר בתחום המדע הבדיוני הרדיופוני הוא דאגלס אדאמס, שתסכית הרדיו המצליח מדריך הטרמפיסט לגלקסיה הניב סידרה שלמה של ספרים, קומיקסים, סידרת טלוויזיה משחקי מחשב ואף סרט באורך מלא. אך עם הזמן תסכיתי הרדיו דעכו ואיתם סיפורי המד"ב ברדיו. בתחילת שנות ה80 הייתה הבלחה קצרה כאשר סידרת מלחמת הכוכבים הפכה לסדרת תסכיתי רדיו מצליחים שגררה אחריה עוד שני תסכיתים לסרטי ההמשך.

מדע בדיוני בקולנועעריכה

סרטי המד"ב ביססו את מעמדן עוד בתחילת תקופת הראינוע. קולנוע המד"ב ביסס חוקים במקצת שונים מחוקי הספרות המד"ב, בעיקרו הוא יותר מרהיב וסנסאציוני אך פחות מדעי . כמה דוגמאות לכך אפשר לראות למשל בסרטו של ג'ורג מילייס המסע לירח (1902)על פי סיפורו של וורן. וכמו כן בסרטו של פריץ לאנג, מטרופוליס. בשנות ה30וה40 החלו בקולנוע להקרין סדרות שבועיות, רוב הסדרות המוקרנות היו מז'אנר המד"ב ובראשם סידרת פלאש ג'ורדון .

יש הטוענים שמד"ב בקולנוע מפגר אחר הספרות בכ50 שנה. יש המשווים את מלחמת הכוכבים (1977), של ג'ורג לוקאס, למגזיני המד"ב של סוף שנות ה30. בעקבות ההצלחה של מלחמת הכוכבים התחיל הצפה של סרטי מדע בדיוני עתירי תקציב שנמשך עד היום, עם דוגמאות כמו הנוסע השמיני, איטי חבר מכוכב אחר ועוד רבים אחרים. כיום סרטי הז'אנר נחשבים לשוברי קופות עם סרטים כמו המטריקס.

אך יש גם צד אחר לסרטי המד"ב שזהו סרטים יותר רציניים אשר מנסים לחקור שאלות פילוסופיות ואתיות ואחרים שמנסים לעלות את רף האסטטיקה והערך האומנותי של הסרט. הראשון שבאמת הביא את שני הצדדים של הפילוסופית עם הערך האומנותי היה סטנלי קובריק בסרטו 2001:אודיסיאה בחלל (1968). היום יוצרים רבים מוצאים במד"ב דרך נהדרת להעביר עמדות פוליטיות ושאלות בנוגע לאתיקה של זמננו. למשל בסרט מה קרה בגטקה? שבו השאלה בשימוש בהנדסה גנטית והאתיקה שלה . ואליו בסרטו של ספילברג/קובריק אינטליגנציה מלאכותית שאלה בקשר מי ומה הוא אנושי.

יוצרים נודעים: ג'ורג' לוקאס, סטיבן ספילברג.

סרטים נודעים:עריכה

  • חייזרים וחלל:
  • רובוטים, אדם כנגד מכונה:
    • בריחתו של לוגן: סרט שזכה בפרס האוסקר לפעלולים מיוחדים ומדבר על עתיד בו האנשים חיים בכיפות מנותקות מהעולם ומווסתות על ידי מכונות. בני האדם מוצאים להורג בגיל 30, כדי למנוע אפשרות התמרדות. לוגן הוא שוטר שתפקידו ללכוד את האנשים שמנסים לברוח מההוצאה להורג. במהלך מסעו הוא מגלה את השקר של המכונות וגורם להרס שלהם. ניתן לראות בסרט זה את האב הקדום של סדרת סרטי המטריקס.
    • בלייד ראנר: סרט מד"ב על היחס לאנדרואידים
    • שליחות קטלנית: רובוטים דמויי אנוש חוזרים אחורה בזמן במאבק על חייהם של אם ובנה שינהיגו את המרד כנגד המחשב סקיינט בעתיד.
    • המטריקס: סרט שבו מתגלה שבני האדם בעצם חיים במציאות מדומה הנוצרת על ידי המכונות שקמו על יוצריהן וניצחו את בני האדם שניסו להשמידם. בסרטי ההמשך, חובר ה"אחד" למחתרת בני האדם שהתעוררו על מנת לשחרר את שאר בני האדם.
  • הנדסה גנטית:
    • מה קרה בגטקה: חברה שבה מעמד העלית הוא אלה שהונדסו גנטית להיות מושלמים.
    • פארק היורה: מיליונר בונה פארק שבו הדינוזאורים הוחזרו לחיים באמצעות הנדסה גנטית, אך הדברים יוצאים מכלל שליטה.
    • היום השישי: סרט העוסק בשיבוט בני אדם ובשאלה מה מגדיר את נפשו של אדם - גופו, רוחו או זכרונותיו.

מדע בדיוני בטלוויזיה עריכה

השידור הראשון של בטלוויזיה של משדר בעל אופי מד"ב היה בשנת 1938 בבריטניה. רשת ה BBC שידרה באופן חי המחזה של החזה R.U.R של המחזאי הצ'כי קארל צ'אפק. אך סידרת המד"ב הראשונה ששובצה בלוח המשדרים הייתה רק בשנת 1949, הסדרה הראשונה הייתה קפטן וידאו סידרה פופולארית שרצה עד שנת 1955 בטלוויזיה האמריקאית . בסוף שנות ה60 עלתה לאוויר אזור הדמדומים. תוכנית מד"ב שכוונה לקהל בוגר, למרות שלעיתים עף נגעה בגבולות הפנטזיה. בשנת 1963 עלתה בבריטניה סידרת דוקטור הו. בסדרה חייזר הרפתקן ומסתורי הידוע רק בשם "הדוקטור", נוסע עם מלווים בזמן ובחלל ונלחם בכוחות הרשע. הסדרה שודרה כמעט רצוץ משנת 1963 ועד ימנו עם הפסקה בין השנים 1989 ל2005.

הסדרה מסע בין כוכבים אשר שודרה בין השנים 1966.הפכה לתופעה בקרב מספר רב של מעריצים. מילות הפתיחה שפותחות כל פרק אם זה וויליאם שאטנר כקפטן ג'יימס טי. קירק, או בסדרת ההמשך מפי פטריק סטיוארט כקפטן ז'אן-לוק פיקארד): "To boldly go where no man has gone before" הפכו לאייקון תרבותי. הסדרה זכתה לסדרות המשך נוספות כמו חלל עמוק תשע, וויאג'ר , ואנטרפרייז שעוסקת בראשית תקופת חקר החלל בה התגלו ליושבי כדור הארץ הפלאים והמראות המתוארים במסע בין כוכבים המקורית. יש לציין שהסדרה שמשה ככר פורה למסרים פוליטיים, בכך שחוצנים שהופיעו בה קיבלו תכונות של קבוצות פוליטיות שנויות במחלוקת. בין הנושאים שנדונו היו: ילדי הפרחים, והמלחמה הקרה בה נמתח גבול בלתי נראה, "האזור הניטראלי" בין הפדרציה לרומולנים , והזכיר את דבריו של וינסטון צ'רצ'יל על מסך ברזל בלתי נראה שחצה את אירופה.

סדרה אחרת שהצליחה מאוד בז'אנר זה היא בבילון 5. ששלבה בין החזונות האוטופיים והאפוקליפטיים עם נטייה לאפוקליפטי. בבבילון 5 האנושות שהתאוששה ממלחמה משונה בה גזע המינבארים נכנע ללא סיבה נראית לעין על סף נצחונו את האנושות, מחליט להקים תחנת חלל שתשמש מקום דיון והתערות של התרבויות. בכך שולבו באחת החזיונות האפוקליפטיים של מלחמה והאוטופיים של שלום עולמי. בהמשכון של הסדרה קרוסייד, האנושות כולה מודבקת בחיידק קטלני וספינה נשלחת למצוא תרופה בין הכוכבים, אך המשכון זה כשל.

סדרה נוספת שבוימה על ידי פרנסיס פורד קופולה, הגל הראשון מדברת על פלישה שנחזתה על ידי נוסטרדמוס של חוצנים לכדור הארץ ובניסיונות לעצור אותם סדרה זו היא נציגה בולטת של הז'אנר המיסטי.


מדע בדיוני בקומיקסיםעריכה

מדע בדיוני החל להופיע ברצועות הקומיקס בשנת 1929 עם סיפורי באק רוג'רס, וב1934 החל להופיע גם פלאש גורדון. עד שנות ה50 רוב האמריקאים לא באו מגע עם ז'אנר המדע הבדיוני חוץ מאשר ברצועות הקומיקס השבועיות ולכן שיערו שכל המדע הבדיוני הוא בסגנון דומה. ואך היה לזה שם כוללני לאמריקאי הפשוט "כל הדברים הבאק רוג'ריים האלה" כתיאור כולל לכל הז'אנר. חוברות הקומיקס הראשונות היו בהתחלה הדפסות חוזרות של סיפורים ישנים שפורסמו בעיתונים בשנים עברו. אך מהר מאוד התחילו לצאת חוברות בעלות סיפורים מקוריים. וסיפורי המד"ב היווה חלק נרחב מסיפורי הקומיקס של התקופה. החבורות הידועות ביותר היו חוברות מדע מוזר (Weird Science) ופנטזיה משונה (Weird Fantasy) אפילו חברת דיסי קומיקס הוציא מספר חוברות סיפורי מד"ב.

בנודע לשאלה האם אפשר לכול את גיבורי העל כסיפורי מד"ב או סיפורי פנטזיה , הוא דיון בפני עצמו. מצד אחד גיבורי העל לרוב שוברים את חוקי הפיזיקה הידועה. אך בחלק מהמקרים נותנים לזה סימוכין מדעים כמו, ביולוגיה חיזרית, נסיעה בזמן, יצור מכונות מיוחדות וכו... ואף רבים מסופרי המד"ב אף כתבו מספר סיפורי קומיקס כמו אורסון סקוט קארד שכתב לאחרונה את סידרת האולטימט אירון מן.

סופרים בולטים בז'אנרעריכה

אורסולה לה-גווין, אורסון סקוט קארד, אייזיק אסימוב, אלפרד בסטר, ארקדי ובוריס סטרוגאצקי, ארתור סי קלארק, דוגלס אדאמס, דן סימונס, ה. ג'. וולס, הארלן אליסון, ז'ול וורן, לארי ניבן, לויס מקמסטר בוז'ולד, ס. ג. צ'רי, סטניסלב לם, פול אנדרסון,פיליפ חוזה פארמר, פיליפ ק. דיק, פירס אנתוני, פרדריק פול, פרנק הרברט, קוני ויליס, קורדוויינר סמית, קליפורד סימאק, רוברט היינליין, רוברט סילברברג, רוברט שאקלי, רוג'ר זילזני, ריי ברדבורי.

מד"ב ופנטסיה בישראלעריכה

ראשון מתרגמי המד"ב הרציני לשפה העברית בישראל היה עמוס גפן, שתרגם את "The Puppet Masters" של רוברט היינליין תחת השם "פלישה לכדור הארץ" בשנת 1961. תחום המד"ב והפנטסיה זכה לפריחה בשנות השבעים, בהן נוסדו סדרות מד"ב רבות, שהידועות בהן הן אלה של הוצאות זמורה-ביתן ועם-עובד (זו האחרונה עדיין קיימת). בתקופה זו תורגמו קלאסיקות רבות של הז'אנר לעברית, ביניהן ספרים של אסימוב, היינליין, קלארק, בסטר וניבן. בסוף שנות השבעים ראה אור מגזין המד"ב הישראלי הראשון, פנטסיה 2000, שיצא לאור במשך כמה שנים על פני 44 גליונות עד שנסגר.
בשנות השמונים הסתמנה דעיכה בז'אנר, ומספר הכותרים החדשים התמעט. תקופה זו נמשכה עד אמצע שנות התשעים, אז זכה הז'אנר לחיים חדשים דוקא מכיוון ספרות הפנטסיה. הוצאות חדשות החלו להוציא ספרי מד"ב ופנטסיה בכמות הולכת וגוברת. בשנת 1996 הוקמה האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, שריכזה תחת כנפיה פעילות ז'אנרית ענפה, בכלל זה כנסים, אירוח סופרי מד"ב מחו"ל (בריאן אלדיס, בריאן סטייבלפורד, איאן ווטסון, אורסון סקוט קארד, פול קארני, גאי גבריאל קיי), כתבי עת מודפסים ומקוונים, הרצאות, תחרויות סיפורים ועוד.
בשנת 2002 ראה אור הגליון הראשון של חלומות באספמיה - כתב עת למד"ב ולפנטסיה, שעיקר תוכנו הוא סיפורי ז'אנר ישראליים מקוריים. דבר זה הווה פריצת דרך בתחום יצירת המד"ב הישראלית, שהוגבלה לפני כן לפורומי אינטרנט ולספר אקראי פה ושם.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית