FANDOM


אודות גיל שחר [http://www.gilshachar.com/☀] עריכה

גיל שחר נולד ב 1965, סיים את לימודיו במדרשה למורים לאמנות ברמת השרון ב־1992, ומאז 1996 מתגורר בגרמניה.



עבודותיו של גיל שחר נעות ברמות שונות על הגבול שבין ציור לפיסול, ומקשרות מסורות ציור שונות בדקות רבה ובצורות מפתיעות. רובן עוסקות באשליות אופטיות ובתופעות של תעתועי ראייה, באמצעות דימויים המוכרים לנו מן האופ ארט, תוך התייחסות למסורת הואניטאס, כפי שבאה לידי ביטוי בדימויי הטעיית העין .

האפשרות להציע פרשנות לעבודותיו של גיל שחר נתקלת שוב ושוב במנגנוני התעייה וסירוב ובמחסומי החמקנות שמייצרות העבודות. כמו במאמץ לשחזר חלום, ללכוד הבזק של מחשבה, הזיה, או בדל זיכרון, כך לרגע מבליחה המשמעות ולרגע היא שוקעת ומתפוגגת. מה שנדמה במבט ראשון כפעולה פשוטה ויומיומית, כרגע אינטימי פשוט, כמעשה תמים ומוכר, מתגלה כדימוי מתעתע רב פנים, עתיר משמעויות ופרדוקסים. הכוח של העבודות טמון לפיכך בסירוב שלהן, באדישותן. הן מגישות את עצמן להתבוננות אינטימית, אך פורשות מלכודות של עמימות ביחס להקשרים שהן מייצרות ביחס לתולדות האמנות, ביחס לעצם מעשה האמנות כאקט של בריאה, העתקה או חיקוי, וביחס למקומה השברירי של יצירת האמנות בעולם.

(מתוך מאמר של תמי כץ-פרימן לקטלוג תערוכה במוזיאון הרצליה 2002 )


'ראשים או בדים - על הפסלים של גיל שחר' עריכה

דר' ברברה ואלי,

מתוך קטלוג התערוכה

מגרמנית, אדם טננבאום


מאז ראשיתן מאופיינות העבודות של גיל שחר בריבוי סתירות. אכן, הן נושמות ופועלות בעזרת פרדוקסים ובזכותם.פרדוקסים אלה נובעים כבר מתהליך היצירה עצמו, שהרי האמן ממשיך בנאמנות את המסורת הקלאסית של פסלי הדיוקן והטורסו מחד גיסא, אבל חותר נגדה באמצעות שימוש באסטרטגיות עכשוויות של סימולציה והסוואה מאידך גיסא.

וכל זאת בהיותו פסל שבעצם מעדיף להיות צייר. שחר, כמו צייר עמוס תשוקה, לוקח אנשים חיים וממיר אותם לפסלים מצויירים עוטי הילה של מתים מזוככים.

הוא מעתיק מאדם חי את פני השטח של הראש ולעתים פלג הגוף העליון ויוצר אובייקט המעמיד פני ישות חיה.


במדיום הסטטי של הפיסול הוא עוצר ומשמר רגעים של חיים ושל תנועה, שינויים וגילגולים.

טרם העיצוב הוא מגלח לדוגמנים שלו את השיער, ובעת תהליך היציקה הוא שוקע ביחסים של קרבן מקרבן, שבסיומם הדוגמן הולך הביתה קירח והאמן מקדיש ימים של עבודה מדיטטיבית בציור שערה אחר שערה על ראש השעווה היצוק. הוא יוצק בדים ותולה אותם על הקיר בתור trompe L´oeil

על מנת להשלות את הצופה כי מאחרי הבדים ה'מזוייפים' מסתתר משהו 'אמיתי'.

הוא משחק עם עיצוב הצורה (הראשים, פסלי החזה, פסלי הטורסו[ ועם ההפשטה ]בדגמי האופארט של הבדים)

ומתגנדר כבוראם של חיים, אבל בה בעת מציב את עצמו בעמדה של ערעור תמידי, באמצעות תמרוני הטעייה מתוחכמים.

באופן סבוך הוא עוסק במיתוסים, בסיפורים ובפעולות סמליות בתצורות תלת מימדיות (...)


מגוון הפסלים נע ממסכת פנים דרך ראש בעל צואר קצר ועד פסלי חזה וטורסו עם גוף עליון שלם, זרועות וידיים.

לא פעם נראה כי חיתוך הגוף נקבע בשרירות ולעתים אינו תואם לא את המסורת של הז'אנר ולא את מבנה הגוף האנושי.

בבחירת הביגוד, כמו בבחירת הממדים, מתבסס גיל שחר על תמונה אותה דמיין עוד לפני תחילת העבודה על הפסל.


תהליך העבודה גורם לכך שבכל פסליו של גיל שחר העיניים עצומות. כיוון שעורו של הדוגמן נמשח בגבס נוזלי

המתקשח ומיוצב בעזרת תחבושות סביב הראש, הדוגמן אינו יכול להשאיר את עיניו פקוחות. כתוצאה מכך

נראים הפסלים חיים ואמיתיים ויוצרים זיקה אישית, אך אינם מאפשרים מפגש עיניים. הם דוחים את מבטו של הצופה ונסוגים

אל עצמם, מתבוננים פנימה, מפנים את מבטם מן החיים. לעתים קרובות יש לפסלים הבעה של העדר, של תנומה, של שלווה

ומרגוע של הסתגרות, והם נראים כנעים בין החיים למוות. בתוך העדר זה הפסלים חומקים גם מבוראם, האמן, ומנהלים חיים משלהם

מעבר לכל נראות.


העדרן של העיניים הופך את האזניים לאיבר החשוב ביותר של התפיסה החושית. דבר המסביר מדוע בוחר גיל שחר את דוגמניו

על פי הצורה המיוחדת של אוזניהם (...) האוזניים בעלות הצורה החד פעמית, שאפשר להשוותה לטביעת דנא

הן בעיני האמן ביטוי לאינדיוידואליות המובהקת ביותר של האדם. לגבי גיל שחר, האזניים הן 'איברים מדברים'.

העבודה של שחר ללא כותרת2005 (נגן החליל) , נוגעת במוטיב האוזן והשמיעה אך גם בקשר בין עוורון למוסיקה

בתולדות האמנות.

למשל בייצוגים של מוזיקאים עוורים אצל אמנים כברויגל האב ( אורפאוס בשאול 1594), או דיוקנאות אנשים המאזינים באינטנסיביות לקונצרט אצל אוסקר קוקושקה.


גם לשיער האנושי יש תפקיד מיוחד בפסליו של גיל שחר. ציור השיער בצבע שמן עם מכחולים עדינים על הראשים היצוקים שעווה

הוא פעילות מרוכזת המעסיקה את האמן לא פעם במשך ימים ארוכים בהשתוקקות גמורה. אמנים עסקו בנושא השיער ובתס

פורת מהיבטים שונים (בינהם: רוברט גובר, רונה פונדיק, ג'ודי פוקס, קיקי סמית) גיל שחר מנכס לעצמו נושא זה באמצעות ויתור על

הליך העיצוב 'האובייקטיבי' של היציקה, לטובת ציור 'סובייקטיבי' מלא תשוקה של שיער. אפשר לאמר שזהו תהליך כמעט כפוי,

כיון שלא ניתן לצקת את תבנית השערות. אבל האמן יכול היה להשאיר את הראשים ללא שיער, או לצבוע את הראש כולו ולהשתיל

שיער בשעווה. אבל הוא בוחר לצייר שערה אחר שערה על הראש, הגבות, הריסים והסנטר.


מהשיער לנושא המכחול אין מרחק רב, ועם זאת גיל שחר מתקרב אל נושא המכחול מנקודת מבט מיוחדת. מכחולים הם מכשירים המיוצרים משיער המשמשים לפעולת הציור שכה אהובה עליו. החל מ6002 החלו להופיע אצל גיל שחר פסלי המכחולים. את ההשראה לפסלי המכחולים קיבל בסדנא שהעביר בבילבאו, שם גילה את האמן ג'ון דיויס, שבו הוא רואה מאז נפש תאומה. מאז מפגש זה מורגשת הרפייה בעבודות של שחר, נכונות לתת דרור באופן ספונטני וחפשי יותר לכוח הדמיון, להתרחק מהנורמות והאילוצים של השכפול והסימולציה הטהורים בפעולת היציקה ומתן הצורה. פסלי המכחולים מסמנים צעד שכזה ומחדירים ממד רגשי המעורר תחושות אמביוולנטיות: המכחולים הופכים לראשי חץ ולמכשירים הפוצעים איבר אורגני. המכחולים המשפדים בצורה רדיאלית את פסל השעווה ללא כותרת(2007) מעניקים לראש הילה של פטיש מסמרים, הראש הוא העתק ועם זאת אינו דיוקן. ייתכן שהשימוש האינסטרומנטלי במכחול כפטיש, מגלם צורת ביניים בין תמונת אדם אנונימית לבין דיוקן מועצם.


נושא המכחולים זוכה להמשכיות בעבודה חלומו של רסול (2007) שבה שימש כדוגמן אמן הראפ צ'קר נטול השיער. ראשו ניצב זקוף

על ארבעה מכחולים משומשים המחוברים באפן כמו ארעי אל שרשי הצואר. הראש נושא פחית צבע מעוכה, שמתוכה נוזל זרם דקיק

בצבע דם על הצד האחורי של הראש לכוון הצואר. העיסוק בציור מוגבר כאן על ידי הנוכחות של פחית צבע ועקבת צבע בנוסף על המכחול,

אך בה בעת הוא נמתח עד כדי גיחוך. הפיזיוגנומיה וההבעה של הפנים, כמו גם 'עקבת הדם' וזקן הזיפים, מעוררים מחשבה על קדוש מעונה. הראש על רגליות המכחולים הדקים נראה כבד במיוחד.


בין פסלי המכחולים שנוצרו לאחרונה, שאפשר לכנותם אסמבלז'ים, שיש להם נוכחות חודרת ודו משמעית, כלול ראש הנח

על מוקד של מברשות צבועות בשחור. העבודה נראית כמו משואה, משום הניגוד שבין החזות הנינוחה של הראש הדומה לבודהה,

לבין ערימת המברשות שכביכול נשרפו. לא מעט משמעויות הסטוריות מסתערות מתוך הפרדוקסליות הזאת ומתנפלות על הצופה.


במקביל לראשים יוצר גיל שחר משנת 2002 סדרות של כעשרים 'בדים'. ההשראה לבדים באה מיצירת הלבוש לפסלי הטורסו.

בשלב מסויים קבלו הבדים מעמד עצמאי. בעוד הראשים מוצגים במלוא הפלסטיות שלהם על כנים בחלל, הבדים תלויים

כתבליטים למחצה על הקיר. תחילה נולד הרעיון, או שמא ההשתעשעות שהבד אמור לעורר רושם כאילו הוא מסווה דבר

מה המוסתר מאחריו. אולם, בסופו של דבר, הבדים מסתירים רק את הצד האחורי שלהם עצמם, שאינו זוכה לעיבוד, בדיוק כפי שהצד הפנימי של חלקי הלבוש בפסלים אינו מעובד. שחר מסכל את נסיון ההטעייה.



גיל שחר בתערוכה חלומו של רסוּל ושאר ירקות, מוזיאון תל אביב לאמנות עריכה

גיל שחר מתרכז בתערוכתו במוטיב שהוא מרכזי ביצירותיו (מאז אמצע שנות התשעים) – יציקות ראשים וטורסו, של גברים בעיקר. אל הראשים החדשים מתכנסים שני מוטיבים נוספים שהופיעו בעבודתו בעבר אבל בנפרד מן הראשים. האחד הוא הייצוג של הציור, או המחווה לאמנות הציור, והשני הוא האמנות התאומה/מתחרה של הפיסול נזילת הדם, שבעבר הופיעה בכף היד, כעין סטיגמטה, נראית עכשיו על הגולגולת באופן שגם הוא יכול להיקשר לצליבה: על הראש, במקום עטרת הקוצים מונחת קופסת צבע.

התערוכה מתמקדת בדימויים שמייצגים את מוטיב הסטודיו של האמן וכוללים בפעם הראשונה פסל דיוקן עצמי של האמן.

הציור תופס חלק חיוני בתהליך הביצוע של פסליו ותבליטיו של גיל שחר, ועתה הוא ניכר בעוצמה שלא הייתה לו בעבר, באמצעות עשרות מכחולים שיצאו מכלל שימוש לאחר ששחר משח בעזרתם אפוקסי, שעווה או צבע תוך כדי עבודה. המכחולים האלה נעוצים בראשים כחיצים (בגופו של סבסטיאן הקדוש) או משמשים מעין בסיסים לראשים. הדומיננטיות של הציור מיוצגת גם על ידי הפֶּסל "מריק הצייר" ופחית הצבע המונחת על הראש היצוק בפסל "חלומו של רסול". דימויי הפירות והירקות, שהופיעו בעבר באופנים שונים, מתגלים עתה ביציקת תפוח בעבודת מחווה ל"גלגול" של קפקא וביציקה של כרובית, הנראית בתוך אחת הגולגלות כמעין תחליף או דימוי אנלוגי למוח. בדימויים אלה ובדימויים אחרים, דוגמת המכחולים ופחית הצבע, מתגלה האופי הכפול של החפצים השגורים של הבית, של הסטודיו ושל הטבע הדומם: המוזר והמוכר, החי והמת, הסמלי והיומיומי.

החפצים הביתיים ופנים הבית עצמו, מאז המאה השבע-עשרה – כלי אוכל, מאכלים, מונחים על שולחן או תלויים בהמתנה על הקיר, והסטודיו ואביזריו – מכחולים, כלים למכחולים, הבד המתוח על המסגרת וצדו האחורי, או תמונות תלויות על הקיר, משמשים כאביזרים של הטבע הדומם על שני פניו: הסימבולי והליטרלי , עד למימוש הקיצוני שלו ב-Trompe l’oeil (תעתוע).

אצל רנה מגריט בציוריה הסוריאליסטיים, קיבלה המסורת הזו פיתול נוסף ואחריו, בעבודה של האמן האמריקאי ג'ספר ג'ונס, הפיסול והציור, הסטודיו והאוכל נוכחים יחד באופן ממשי ככלי אוכל או יציקות גוף התלויים על הציורים עצמם כעל קירות, מכחולים אסופים בתוך קופסת קפה שהתרוקנה, קנווס הפוך המודבק לציור או תלוי בתוכו על ציר. עבודותיו החדשות, הסימבוליות ודמויות החלום של שחר, הן נדבך נוסף במסורת הזו.

אוצרת: אלן גינתון


תערוכות עריכה

13.03.10 - 24.05.10 An die Natur. Die ALTANA Kunstsammlung Galerie für Zeitgenössische Kunst, Leipzig

20.02.10 - 25.04.10 Krieg / Individuum Ausstellungshalle zeitgenössische Kunst Münster

22.08.09 - 01.11.09 An die Natur III. Die Altana Kunstsammlung Sinclair House, Bad Homburg

14.02.09 - 07.06.09 SPOTLIGHT - Neuzugänge seit 2006 Museum der Moderne Salzburg

29.08.08 - 03.10.08 Portrait Galerie Hübner, Frankfurt

04.07.08 - 05.10.08 Gil Shachar: Verwachsene Geschichten Museum im Prediger, Schwäbisch Gmünd

17.05.08 - 21.06.08 Gil Shachar Galerie Löhrl, Mönchengladbach

16.05.08 - 31.08.08 ACCESS TO ISRAEL I & II Jüdisches Museum - Frankfurt

21.04.08 - 02.08.08 Eventually We'll Die - Young Art in Israel of the 90s Herzliya Museum of Art

03.02.08 - 25.05.08 Territorial bodies MUSEUM BEELDEN AAN ZEE Scheveningen

02.06.07 - 08.07.07 Balance ! Kunst in Heiligendamm Öffentlicher Raum Deutschland

25.01.07 - 15.03.07 Dangerous Beauty Chelsea Art Museum, New York

25.11.06 - 15.04.07 Fatamorgana Haifa Museum of Art

21.10.06 - 04.03.07 SURreal Museum der Moderne Salzburg

10.09.06 - 28.01.07 Was ist Plastik? 100 Jahre - 100 Köpfe Wilhelm Lehmbruck Museum, Duisburg

05.02.06 - 23.04.06 Jamboree Museum Goch

29.01.06 - 23.04.06 Die obere Hälfte Museum Liner, Appenzell

22.10.05 - 15.01.06 Die obere Hälfte Kunsthalle Emden

18.09.05 - 05.11.05 Gil Shachar Galerie Löhrl, Mönchengladbach

09.07.05 - 09.10.05 Die obere Hälfte Städtische Museen Heilbronn

03.07.05 - 04.09.05 Gil Shachar "Truglose Bilder" Museum Goch

20.05.05 - 05.09.05 Die Neuen Hebräer Martin Gropius Bau, Berlin

24.05.03 - 25.07.03 Gil Shachar Galerie Löhrl, Mönchengladbach

05.04.03 - 22.06.03 Der Rest der Welt ALEXANDER OCHS GALLERIES Berlin

16.03.02 - 16.05.02 Gil Shachar Herzliya Museum of Art

05.10.01 - 20.10.01 TRANSCAFE Galeria Noua, Bukarest

21.07.01 - 21.10.01 8.Triennale Kleinplastik Triennale Kleinplastik Fellbach

07.07.01 - 16.09.01 Kinderblicke Städtische Galerie Bietigheim-Bissingen

08.12.99 - 27.02.00 Gil Shachar Tate Liverpool

14.03.98 - 19.04.98 Gil Shachar Wilhelm Lehmbruck Museum, Duisburg



Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית