FANDOM


שנות השמונים באמנות הישראליתעריכה

רוב האמנים אשר פעלו בשנות השבעים כאמנים קונספטואלים שינו בשנות השמונים את אופי עבודתם. ניתן לאפיין שינוי זה בחזרה אל מדיית הציור. השפעתה של האמנות האירופית והאמריקאית אשר אופיינה באותן שנים במגוון של סגנונות אשר חתרו תחת הטעם המקובל סגנון הנאו-גיאו האמריקאי, הפופ ארט של אמנים כגון ג'ף קונס או סגנון הציור האקספרסיבי האופנתי, אשר כונה גם כ-"ציור רע" של אמנים כגון ג'וליאן שנאבל סימן את רוחו של הפוסט מודרניזם באמנות העולמית. השפעות אלו חילחלו אל האמנות הישראלית, אשר ניסתה לערער על ערכי החברה הישראלית בשנים אלו. באמנות של עשור זה, ובייחוד בשנים האחרונות שלו, הולך ומתפתח שיח אמנותי של זהויות, שיח שאינו עולה בקנה אחד עם ההגמוניה הממסדית.

מיכל נאמן, אשר עסקה בשנות השבעים ביצירת קואלז'ים קונספטואלים עברה ליצירת ציור גדול ממדים ובו המשיכה לשלב הקשרים פסיכולוגיים ופסיכואנליטיים בעבודתה. אמן אחר - משה גרשוני עבר מפיסול קונספטואלי ומנימליסטי אל ציור אקספרסיבי ומלא אימפסטו בו הציג שילב סממנים הומו-ארוטיים כגון דמויות חיילים עם הקשרים יהודיים כגון פסוקים מן התנ"ך וממקורות יהודיים ונוצריים אחרים. פן נוסף אשר בלט בעבודותיו משנים אלו הוא האזכור של השואה ושל התרבות היהודית באירופה. סגנון הציור של גרשוני כלל מריחת צבע בידיים, ללא שימוש במכחול, תוך שהוא הופך את מלאכת הציור למעיין מיצג (פרפורמנס) אישי.

במקביל פעלו אמנים שונים בגישות יותר פורמליסטיות. הציירת דיתי אלמוג, הציגה ציורים גדולים בהן מופיעים מוטיבים של טקסטיל כגון כפתורים, אריגי חולצות ועוד. העבודות צויירו בסגנון מופשט ודקורטיבי. הפער בין הטיפול הפורמליסטי (הצורני) והמחושב, לבין הנושא היומיומי, הצביע על הגישה הפמיניסטית העולה מהן.

אם בשנות השבעים נמצאו באמנות הישראלית עבודות בעלות מסרים חברתיים ופוליטיים, אזי בשנות השמונים נושאות עבודות אלו אופי יותר "מחאתי". אופי זה בולט בייחוד במחצית השנייה של שנות השמונים, בהשפעתם של אירועים כגון מלחמת לבנון ופריצת האינתיפאדה הראשונה הפלסטינית. הצייר דוד ריב, לדוגמה, יצר עבודות בעלות אופי פוליטי ברור כגון הציור "קו ירוק צהוב" (1986), אשר הציג את גבולות מדינת ישראל ללא השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים מעבר ל"קו הירוק". הצייר לארי אברמסון יצר סדרת ציורים מופשטים הנושאים את השם "צובה" מהם מציצים שרידיו של הכפר הערבי אשר ישב במקום זה עד למלחמת העצמאות. סדרה זו נוצרה במעין תגובה לציוריו המופשטים של יוסף זריצקי, הנושאים שם זה ובהן "מחק" זריצקי את שרידי הכפר.

הצילום האמנותי מקבל בשנים אלו מעמד לאחר שנחשב כתחום אמנותי זניח במשך שנים רבות. אמנים רבים חזרו מלימודי צילום בארצות הברית ביניהם אבי גנור, עודד ידעיה, יגאל שם-טוב, דגנית ברסט ואחרים. במוזיאון עין חרוד מוצגת במחצית שנות השמונים "ביאנאלה לצילום ישראלי" אשר מציגה לראשונה את הצילום הישראלי בהיקף גדול. גם בעתונות הישראלית מקבל הצילום פרשנות חדשה, כצילום מבויים, בעבודות של צלמים כגון מיכה קירשנר.

גם תחום המיצג החל להתפתח. קבוצה מרכזית שפעלה בתחום זה נקראה "מקלט 209", על שם מספר המקלט הציבורי שבו פעלו בתל אביב. חברי הקבוצה היו דני זקהיים, תמר רבן וענת שן.

בין התערוכות הבולטות בתקופה זו - "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית" (1986) במוזיאון תל אביב. "הביאנאלה הישראלית לצילום ישראלי" (1986) המשכן לאמנות, עין חרוד.

  • זף זה הוא מצע המזמין אתכם לעריכה טובה יותר ללא "מדיניות המחיקות" ;) ומהווה דף מצע בלבד לויקיה תרבות.חלק מדף מתוכן דף זה מתבסס על דפים שנמצאים ב he.wikipedia.org/wiki

terms of the GNU Free Documentation License. 30.10.2008.

  • זף זה הוא מצע המזמין אתכם לעריכה טובה יותר ללא "מדיניות המחיקות" ;) ומהווה דף מצע בלבד לויקיה תרבות.חלק מדף מתוכן דף זה מתבסס על דפים שנמצאים ב he.wikipedia.org/wiki

terms of the GNU Free Documentation License. 6.11.2008.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית